רוצה לחיות כמו באגדות

זו אחת הטעויות הכי נפוצות של רווקות שכבר הגיעו לגיל מופלג. לחפש איזה מודל נסיך מהאגדות. שהכל יהיה מושלם בדייט. שיהיו פרפרים ואבקת קסמים בכל מקום. אז קודם כל זה שטויות במיץ גזר. גם אני בתור רווקה מזדקנת נפלתי בפח הזה. חיפשתי את הפעמונים והפרפרים בכל דייט שהלכתי אליו. וכשאלה בוששו לבוא חתכתי. אני זוכרת בחור אחד שדווקא היה די חמוד ונתן לי תחושה טובה שבגלל שמשהו בו לא היה נראה לי החלטתי לא לתת לו הזדמנות שנייה. למה? כי הוא פירגן לי. ואני לא רגילה שמפרגנים לי. הוא אמר לי כמ פעמים שאני יפיפיה. הוא פשוט לא ראה שום קילוגרם עודף עלי. לא ממש ידעתי איך להתמודד עם זה כי לא הייתי טוב בלקבל מחמאות. אח"כ חודשים אכלתי את עצמי על זה. שלא נתתי לו עוד הזדמנות. המזל שנפל לי האסימון אחרי כמה סטירות שחטפתי מהיקום. באיזה הרצאה של רב מסויים על זוגיות באור הקבלה הוא אמר משהו על זה שכל אדם הוא מפעל חיים. וכשאנו פוסלים אדם במחי יד אין לנו מושג מי הוא באמת (לא מדייט אחד בכל אופן) ואיזה סיפור עומד מאחוריו. פתאום הבנתי. אני מזלזלת באנשים. גם אם אני יודעת שלא מתאים לי בכלל מן הראוי שאשמע אותו. אולי אלמד משהו? אז התחלתי להגיד כן אם הזמינו אותי לדייט שני. בדיוק אז הכרתי את אמיר. עבדתי אז בגן אירועים יוקרתי כמנהלת מכירות. כל יום הייתי רואה זוגות מאוהבים שבאו להתחתן. הייתי רואה כל יום חופה ועם כל אחת שראיתי הרגשתי שזה מתרחק ממני יותר. לא ממש האמנתי שזה יקרה לי. גם לא חשבתי שיש לי סיכוי להיות אמא. כן אני אדם חיובי בד"כ. הדייט עם אמיר היה קצת מוזר. הכרתי בחור גבוה ושקט. לא אהבתי מיד איך שהוא נראה. האוזניים שלו נראו לי בולטות. הוא היה לי שקט מידי. אז כדי שלא יהיו שתיקות מביכות דיברתי בלי סוף. מידי פעם הוא אמר משהו קטן. יותר נכון נתתי לו להתבטא מידי פעם. הדייט הסתיים והוא ליווה אותי לאוטו. אמר שהיה לו כייף ואפילו שלח אסמס שהייתי בדרך הבייתה תודה על ערב נפלא. בליבי אמרתי שזה לא האחד שלי. לא היו ניצוצות ולא היתה לי את תחושת הבטן הזו שזה זה. כמו שתמיד מספרים לי זוגות שמתחתנים שהם ידעו מיד שזה זה. בדיעבד הבנתי שכולם אוהבים להגיד את זה ליד בן הזוג שלהם. אמיר אומר שהוא ידע כבר בדייט הראשון. אבל נו. אני לא ידעתי כלום. לא בשני ולא בשלישי. אולי ברביעי הרגשתי שיש סיכוי שאולי. אבל אני קופצת קדימה. שבוע שלם שאמיר לא התקשר אבל שלח אסמסים של בוקר טוב ומה שלומי. אחרי יומיים הפסקתי לענות לי כי זה נראה לי נוראי לתקשר באסמס. אמרתי לעצמי שכנאה הוא פחדן ולא יודע איך להזמין אותי לדייט שני. בגלל שלא ממש התלהבתי ממנו לא עניין אותי יותר מידי שהוא לא מתקשר. אפילו הוקל לי במידה מסויימת כי הבטחתי לעצמי וליקום שאני תמיד נותנת דייט שני אפילו כשממש לא בא לי. אחרי כמה ימים הוא שלח לי הודעה לאתר שהכרנו בו שהוא מבין שאני לא בעניין וחבל כי מצאתי חן בעניו ושלא אתפשר ושיהיה לא בהצלחה. ההודעה שלו עיצבנה אותי והחלטתי אפילו לא להגיב. בדיוק הגיע לי זוג שרצו להתחתן והייתי צריכה לשבת איתם על קונספט. תמיד אני עושה היכרות ראשונית איך הכירו ומה החלום כל מיני כאלה שאדע להתאים למי שהם את הקונספט של החתונה שהכי יתאים לאופי שלהם. פתאום קיבלתי סיפור אחר. הם בכלל לא התלהבו בדייט הראשון ובשני חתכו. אבל שניהם הרגישו משהו קטן אחרי יומיים והוא התקשר וביקש שינסו דייט שלישי. ואז זה קרה. הם התלהבו אחד מהשניה. זה ממש לא היה חלק והם ממש לא חשבו שזה זה בהתחלה. אבל הנה הם מולי. אחרי שהלכו ישבתי לכתוב לאמיר תשובה. אמרתי לעצמי שלפחות אעזור לו עם הדייט הבאה שידע מה הפריע לי ולמה הפסקתי לענות לאסמסים שלו. כתבתי לו שכשבחורה מוצאת חן בעיני גבר הוא צריך לחזר אחריה קצת. להתקשר. להזמין לדייט נוסף. מה הוא מצפה? שאני אזמין אותו לדייט שני? כתבתי לו שאני ממש לא מתכוונת להתפשר ושיהיה גם לו בהצלחה. אחרי חמש דקות הוא התקשר והזמין אותי לדייט שני. לא יכולתי להגיד לא אחרי מ שכתבתי לו. בדייט השני הוא נגע לי בלב בצורה שאף גבר לא נגע.

משם זה כבר היסטוריה. אחרי חצי שנה הוא הציע לי נישואים. בלי פעמונים וזיקוקים. שניה לפני שנרדמנו מחובקים הוא לחש לי באוזן אם אני רוצה להתחתן. אמרתי לו שכן והוא נרדם. אני כמובן לא ישנתי כל הלילה 🙂

ב 7.8.13 יומיים אחרי יום ההולדת 36 שלי התחתנו. החתונה לא הייתי מעניינת אבל מאוד מרגשת. בדיוק כמו שרציתי. חתונה משעממת שלא השאירה עין יבשה. באחת כבר היינו במלון. שפוכים מעייפות. אני הייתי מאושרת. כי ידעתי שזה הגבר של חיי וכל מה שעברתי היה בשבילו. אמיר עבר חיים לא פשוטים בכלל שגם הם הראו דרך קשה ופתלתלה עד שהגיע אלי. העיקר שבסוף מצאנו אחד את השנייה.

הנה אנחנו ביום החתונה